גבינת השֶבְרֶה (Chèvre) נחשבת לאחת הגבינות העתיקות בעולם, עם היסטוריה ששורשיה מגיעים עד שנת 8,000 לפנה"ס באזור הסהר הפורה. 
להלן פרטים נוספים על מקורה, תהליך הייצור ומאפייניה:
מקור והיסטוריה

הולדתה בצרפת: למרות שגבינת עזים יוצרה ברחבי הים התיכון על ידי היוונים והרומאים, צרפת הפכה למרכז הייצור "בה" הידיעה. המסורת הצרפתית התפתחה בעיקר באזורים שמדרום לנהר הלואר, שם האקלים והקרקע (הטרואר) השפיעו על טעמי הגבינה.
השם: המילה "שברה" היא פשוט המילה הצרפתית ל"עז"

מאפיינים ייחודיים

צבע לבן בוהק: בניגוד לחלב פרה המכיל בטא-קרוטן (שנותן גוון צהבהב), חלב עזים דל בו, ולכן הגבינה תמיד לבנה מאוד.
טעם דומיננטי: הטעם ה"עזי" והחמצמץ נובע מחומצות שומן ייחודיות (כמו חומצה קפרית) הנמצאות בחלב העזים.
עיכול קל: גבינת עזים נחשבת לקלה יותר לעיכול מגבינות מחלב פרה בשל מבנה חלבונים ושומנים שונה. 

כיום, השברה מגיעה במגוון צורות: גלילים (Logs), מטבעות (Crottin), פירורים לסלטים, או מצופה בעשבי תיבול, פלפל שחור או אפר פחם.